סמל דוד רביבו ז"ל

דוד רביבו, בנם של שמחה ומסעוד, נולד ביום י"א בתמוז 1951 במרוקו. קודם לידתו נולדו להוריו שבעה ילדים וכולם נפטרו בקטנותם. בן חמש היה כשעלה עם הוריו ארצה. המשפחה התיישבה בדימונה ושם קיבל את חינוכו היסודי. דוד אהב את הלימודים ואת בית-הספר היסודי סיים בהצטיינות. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבה  תיכונית בבאר-שבע. בהמשך התקבל לבית-הספר להנדסאים בבאר-שבע, שם התמחה בלימודי החשמל. עלם חסון היה, אהוב על חבריו, דמות תוססת ואופטימית. דוד התעניין בתחומים רבים וניצל כל שעת פנאי לעיסוק באחד מתחביביו. הוא היה עורך ניסויים בכימיה ובפיסיקה, מרכיב מכשירים חשמליים שימושיים, מרכיב מגדלים, ופעם אף בנה דגם של מגדל אייפל עם תאורה מתוחכמת. הוא היה חניך בגדנ"ע אוויר ונהג להרכיב דגמי  מטוסים  ודגמי טנקים. דוד עסק גם בפתרון תשבצים, ניגן בחלילית ובמלודיקה, פרט עלי גיטרה ואהב לקרוא.

בשנת 1969 התגייס דוד לצה"ל והוצב בחיל השריון. את האימון הבסיסי ואחריו קורס מחסנאים סיים בציון גבוה. אחרי כן, עבר השתלמויות כנהג וטען קשר על טנקי "צנטוריון" אותן סיים בהצטיינות,. בשירותו ביחידות השונות היה אהוב על כל חבריו, והיה ראש וראשון לביצוע כל משימה. בתקופת מלחמת ההתשה שירת באזור התעלה ונפצע ברגלו בתאונה. למרות זאת המשיך את שירותו כאילו לא קרה דבר.

בשנת 1972 השתחרר דוד מהשירות הסדיר, והמשיך את לימודיו  בבית ספר "חשמל" ברמת-אביב במגמת הנדסאי אלקטרוניקה. כשסיים התקבל לעבודה ב"מכרות הנחושת תמנע" ועבר לגור באילת. מעבידיו, שהספיקו להכירו בתקופת עבודתו הקצרה, נבאו לו הצלחה והתקדמות מהירה. הוא התייחס לעבודתו ברצינות ובעומק, על מנת לדעת ולקדם כל דבר שהופקד בידיו.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים עשה דוד את הדרך הארוכה מאילת למחנה ג'וליס, שם שובץ לכוח נתי. היה זה כח שריון מאולתר שהתארגן ועלה לרמת הגולן. דוד שימש כטען קשר בטנק של מ"פ א'. ביום ט"ז בתשרי 1973  הוביל כוח נתי את ההבקעה אל עומק שטחה של סוריה. ליד כפר נאסג' נתקל הכוח במארב טנקים סורי וספג אבידות כבדות. גם הטנק של דוד נפגע והוא נהרג..

 דוד רביבו הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בדימונה.

הוא השאיר אחריו הורים ושתי אחיות.

לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

המשפחה תרמה לעילוי נשמתו הזכה ספר תורה לבית כנסת בו היא מתפללת.

דוד רביבו, יהי זכרו ברוך