סמל ראשון רפאל-יהודה מנדלר ז"ל

רפאל מנדלר, בנם של אווה והנס, נולד ביום ט' בסיוון 1950  בקרית-ים, שליד חיפה. רפאל, שכונה בפי כל רפי, נשא גם את השם יהודה לזכרו של דודו שנפל במבצע קדש. הוא למד בבית-הספר היסודי "דוד ילין",  והמשיך בבית-הספר התיכון "חוגים" בחיפה. רפי היה תלמיד נבון וחרוץ, ויחד עם הלימודים עסק במלאכות-יד שונות. היו לו ידי זהב והוא נהג לבנות ולתקן בכוחות עצמו מכשירי חשמל ורהיטים. הוא היה פעיל בתנועת "הצופים" והתקדם שם מחניך למדריך, לרכז שכבה והגיע לרכז שבט "צופית" בחיפה. עד היום חברים מזכירים את ההשפעה שהייתה לו עליהם כמדריך בצופים וכמתווה דרך לחיים. הוא אהב לטייל בארץ, ובאחד הטיולים הגיע עם המכונית של אימו, פרינץ 4, עד לברכת המשושים. מביני דבר אומרים שהיה הראשון והאחרון שעשה זאת.  בגיל צעיר נפטר אביו והוא לקח את תפקיד האבא לאחיו, שהיה צעיר ממנו ב-5 שנים.

רפי התגייס בשנת 1968 ונשלח לקורס טייס. בתום אחד השלבים בקורס הוא נשר והמשיך את השירות בחיל השריון. לאחר הטירונות עבר קורס מפקדי טנקים והוצב ביחידה ששירתה לחילופין בתעלת סואץ, בבקעת הירדן ובגבול הצפון. רפי היה מפקד אחראי ומסור, ושימש דוגמא לחייליו. במשך כל תקופת השירות הקפיד לשמור על הקשר עם המשפחה.

במהלך שירותו בשריון מצא רפי שתי אהבות. האהבה לשריון ולטנקים, והאהבה לחנה'לה, בת קיבוץ מסדה, ששירתה איתו בגדוד.

לקראת תום השירות עשה רפי הסבה מטנקי צנטוריון ל"טירן". טנקים אלה היו במקור טנקי שלל מצריים מדגם טי-62, וצה"ל ייעד אותם לפעילות מוסווית מעבר לקווי האויב.

כשהשתחרר מצה"ל התחיל לעבוד בתעשייה האווירית, ולמד לתואר הנדסאי בתל אביב. חודשים אחדים לפני המלחמה נשא לאישה את חנה'לה, והזוג קנה דירה בקריות ליד חיפה.

כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, אי אפשר היה לחבור ליחידת הטירנים שהיתה מוצבת בשארם-א-שייך, ולכן נתייצב רפי במחנה ג'וליס, שם התארגן כח שריון מאולתר שקיבל את השם "כוח נתי".

רפי קיבל תפקיד מט"ק בפלוגה א', ויחד עם הכוח עלה לרמת הגולן על מנת להצטרף ללחימה. ביום ט"ז בתשרי 1973 הוביל כוח נתי את ההבקעה אל עומק שטחה של סוריה. ליד כפר נאסג' נתקל הכוח במארב טנקים סורי וספג אבידות כבדות. גם הטנק של רפי נפגע והוא נהרג..

הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה.

השאיר אחריו אישה, אם, אח ואחות.

לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

רפי מנדלר – יהי זכרו ברוך.