סמל רפאל-אהרון נוימן ז"ל

רפאל-אהרן נוימו, בנם של טובה ושלמה, נולד ביום י"ב בסיון 1952 בנתניה

כבן להורים שומרי מסורת קיבל רפי חינוך דתי, שבמסגרתו סיים את לימודיו התיכוניים בישיבה התיכונית "נוה הרצוג", במגמה הומנית.

ראשי הישיבה כתבו עליו: "רפי, דמות מקורית וקורנת, שקט ועצור כלפי חוץ ומלא התלהבות ולהט חסידי בפנים. בשנים הראשונות בישיבה ספג וקלט בצנעה, בשקידה ובהתמדה, וכאילו לפתע עלה והתעלה, נתגלה בכל עושר נפשו, בכישרונותיו המופלאים ובמלוא אישיותו הקורנת".

רפי אהב ללמוד. תמיד היה מהמשכימים לבית המדרש וממאחרי-שבת בו. כשנתגלו הכוחות והכישרונות הטמונים בו, וכשהבין כי לגדולות נועד, שינס את מותניו והקדיש את כל מעייניו ללימוד תורת השם.

הוא היה בעל חוש מוסרי מפותח. אם חשד שנעשה עוול למישהו, לא נח ולא שקט עד אשר תוקן העוול ונעשה צדק.

הוא היה חבר ורע נאמן, אהב לעזור לזולת והיה אהוב על חבריו עד מאוד. גם למשפחתו היה בן מסור ודואג. הוא הרבה לבלות במחיצת בני משפחתו ותמיד הייתה הישיבה בבית ההורים חשובה ונעימה לו יותר מכל מעשה או בילוי אחר.

רפאל גויס לצה"ל בשלהי יולי 1970.  הוא החליט לשלב את הגנת המולדת יחד עם לימוד התורה, ולכן בחר לשרת במסגרת ה"הסדר" בה החל ללמוד בישיבת "הר עציון" שבגוש עציון.

לפני הגיוס עבר רפי ניתוח, אך סירב בתוקף להצהיר על כך כדי למנוע אפשרות שלא יקבלוהו לחיל השריון. ואכן הוא גוייס לחיל השריון והוכשר להיות תותחן בטנק. כחצי שנה לפני נפילתו השתתף רפי במרדף אחר מחבלים, שניסו לחבל בתחנה המרכזית בצפת. באותו מרדף ניצל בדרך נס.

שלושה חודשים לפני פרוץ המלחמה השתחרר מצה"ל,

כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נסע להיפרד מהוריו, בטרם יצטרף לחבריו בפלוגת הטנקים.

רפי סופח לגדוד שריון שקיבל את השם "כח נתי".  הכח עלה לגולן וביום שישי ט"ז בתשרי 1973 הוביל את ההבקעה אל עומק שטחה של סוריה. ליד כפר נאסג' נתקל הכח במארב של שריון סוטרי וספג אבדות כבדות. גם הטנק של רפי נפגע ואנשי הצוות נחלצו מתוכו וניהלו מהקרקע קרבות אש מול האויב. במהלך הירי נפגע רפי ונהרג.

הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנתניה.

השאיר אחריו הורים ואח.

לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סמל.

רפאל אהרון נויימן– יהי זכרו ברוך