סמל שלמה סולומוביץ ז"ל

שלמה סולומוביץ בנם מלכה ושלום, נולד ביום י"ט בכסלו 1953 בכרכור, ושם למד ביסודי ובישיבה התיכונית "מדרשית נועם" בפרדס-חנה.

כבר ביסודי התגלה כתלמיד כשרוני, ובלימודי ההמשך בישיבה בלט בהישגיו הלימודיים גם בתחומים התורניים וגם בתחומים הכלליים.

שלמה, שכונה סולו בפי חבריו,  היה בעל אמונה עמוקה, הקפיד בתפילה ודקדק במצווה קלה כבחמורה.

מחנכו מספר עליו: "ידעתי שהיה גדול ומעולה, וברור לי שמה שקלטה עיני מזיו אורו, אינו אלא קרן קטנה משלל זוהרו. כאשר דברי לא היו תמיד משכנעים, אם המדובר בסוגיית גמרא ואם בסעיף הלכה, נפרד שלמה ממני כשחיוך סלחני ומבוגר על פניו, כאומר במתק מיוחד, מלא ענווה – נו, הרי אתה מורה ואני תלמיד והסדר מחייב שאקבל ואשמע. אך הסדר היה הפוך. שלמה היה המורה הגדול ואני, לכלל תלמיד לא הגעתי"

שלמה גויס לצה"ל ב1971 ,.ובשל הישגיו הלימודיים התקבל ללימודי הנדסה במסגרת העתודה האקדמית, אך בחר להצטרף לישיבת ההסדר בקריית-ארבע שבעיר האבות חברון, זנח את תוכניתו והצטרף להקמת הישיבה.

בישיבה  התבלט, וראשי הישיבה מציינים, שהיה אחד מעמודי התווך של המוסד, ותרם רבות באישיותו הלבבית, בשקידתו ובתבונתו, לביסוס הישיבה ולהאדרת שמה.

הוא העריץ את המתנחלים, וראה בהם את מגשימי הערכים של אהבת תורת ישראל, ארץ ישראל ועם ישראל. בשירותו הצבאי, אותו עשה בתפקיד תותחן טנק, היה שלמה ממושמע והקפיד לבצע את המוטל עליו.

חברו צביקה מספר: "הייתה לי הזכות הגדולה להיות במחיצתו וללמוד איתו. שלמה התבלט בטוב לב, באושר ושמחת חיים שסחפה איתה את האחרים".

הרבנית רות ולדמן מספרת: "סולו היה בטוח היה בדרכו ושלם עם אמונתו. הוא אהב את משפחות קרית-ארבע והיה מאושר שמצא בקריה אידיאליזם טהור".

בימים הנוראים של שנת תשל"ד, נשלח לשמש כשליח ציבור באחד מבסיסי צה"ל בצפון.

במלחמת יום הכיפורים שובץ סולו לכוח נתי. היה זה כח שריון מאולתר שהתארגן במחנה ג'וליס ועלה לרמת הגולן. סולו שימש כתותחן טנק בפלוגה א'. ביום ט"ז בתשרי תשל"ד ((12.10.1973  הוביל כוח נתי את ההבקעה אל עומק שטחה של סוריה. ליד כפםר נאסג' נתקל הכוח במארק טנקים סורי וספג אבידות כבדות. גם הטנק של סולו נפגע והוא נהרג..

שלמה סולומוביץ הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בכרכור.

השאיר אחריו הורים ושלושה אחים.

לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

שלמה סולומוביץ – יהי זכרו ברוך