סרן דודי ריבק ז"ל

דוד (דודי), בן ימימה וקלמן, נולד ביום ל' בתשרי  .1951 בקיבוץ כפר-בלום שבו גדל והתחנך.

דודי  למד בבית-הספר היסודי במשק ואחרי-כן סיים את לימודיו התיכוניים בבית-החינוך המשותף לעמק החולה.

הוא היה תלמיד מצטיין, בעל ידע רחב ושטחי התעניינות רבים. צנוע וענו,  שחיפש תמיד את האמת והדיוק שבדברים, ולא היסס לבקר אף את מוריו.

דודי היה חובב טבע מושבע והרבה לערוך טיולים בכל רחבי הארץ, אהב נוף, צמחים ובעלי-חיים והיה לו אוסף נפלא של פרפרים.

דודי אהב את עבודת האדמה. משהחל לעבוד אי-אפשר היה להפסיק אותו.

היה לו חוש הומור מצוין, והוא היה נער חברותי מאוד , בן נאמן להוריו ואח מסור לשלוש אחיותיו.

דודי גויס לצה"ל בנובמבר 1969 והוצב בחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות הטנק ויצא לקורס מפקדי טנקים. משם המשיך אל קורס הקצינים שגם אותו עבר בהצלחה. ימים אחדים לפני סיום הקורס נפצע כשהטנק שלו התלקח,   ודרגות הקצונה הוענקה לו בבית-החולים. משהחלים לא היה כשיר לשרת ביחידה קרבית, לכן הוצב ביחידת פיתוח תורת ל השריון..

לאחר כשנה נתבקש על-ידי התנועה הקיבוצית לקבל עליו את הפיקוד על היאחזות נח"ל מורג, שברצועת עזה. בתפקידו זה שימש גם כמפקד, וגם כמרכז המשק וכמרכז חברתי. תחת פיקודו זכתה ההיאחזות בפרס ראשון, כהיאחזות נח"ל מצטיינת. הוא היה קצין מעולה, דאג לכל מחסורם של חייליו, שהשיבו לו באהבה וכבוד.

דודי מיזג בצורה הטובה ביותר את סמל הנח"ל – החרב והמגל".

מפקדו בנח”ל הגדיר אותו מאוחר יותר “כאחד המפקדים המעולים שהיו לנח”ל".

כשהגיע מועד שחרורו מהשירות הסדיר התלבט דודי בין צורכי המשק לבין אחריותו כלפי צה"ל, ההיאחזות וחייליו. הכף הוכרעה לטובת ההיאחזות והוא האריך את שירותו. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, התייצב דודי במחנה ג'וליס שם נעשה שיבוץ לוחמים שלא היו משובצים ליחידות. הוא צורף לגדוד שריון שקיבל את הכינוי "כוח נתי", וקיבל תפקיד של מפקד מחלקת טנקים בפלוגה א'. הכח עלה לגולן וביום ט"ז בתשרי 1973 הוביל את ההבקעה אל עומק שטחה של סוריה. באותו יום נתקל הגדוד במארב של טנקים סוריים ליד כפר נסג', ובקרב שהתחולל נפגע הטנק של דודי והוא נהרג.

בתחילה נחשב לנעדר. רק 8 חודשים לאחר נפילתו הוחזרה גופתו מסוריה, והוא הובא למנוחות בבית-העלמין בכפר-בלום.

השאיר אחריו הורים ושלוש אחיות.

לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.

דוד ריבק– יהי זכרו ברוך