רב טוראי אבנר יונה ז"ל

אבנר, בן יהודית (מזל) ושמעון, נולד ביום כ"ב באב תשי"ב (13.8.1952), במחנה העולים "מחנה ישראל" שליד לוד, ובהיותו בן שנתיים השתקעה משפחתו בחדרה.,

את לימודיו היסודיים עשה בחדרה,  ואחרי-כן בישיבה התיכונית של "בני-עקיבא" בכפר הרא"ה. משם, המשיך ללימודים בישיבת ההסדר  "הר-עציון" שבגוש עציון, וכך יכול היה לשלב את שירותו הצבאי בלימודי הקודש. הוא היה תלמיד חרוץ ושקדן, הצטיין בלימודיו ונחשב בעל מחשבה בהירה וכושר ניתוח.

תכונותיו המיוחדות היו יושר, מסירות וענווה. הוא היה ידוע בהליכותיו הנעימות, בטוב לבו ובשקט הנפשי שאפיין אותו. בכל דבר עסק ברוח טובה, בשקט ובצנעה, התרחק מן הפרסום והשרה סביבו אווירה רגועה ושלווה. דבריו היו ערבים לאוזן שומעיו ומתובלים בבדיחה ובחידוד, על דרך חוש ההומור המשובב שלו. הוא ידע להגן על עמדותיו בדבקות ועם זאת, בשקט וברוח טובה, בלי להיגרר ללהט הוויכוח. חבריו ללימודים אהבוהו בזכות נכונותו לעזור תמיד לכל דורש. הוא היה מוכן להאזין לבעיות של חבריו והיה מנסה לעשות כמיטב יכולתו כדי לסייע בפתרונן. גם בענייני התורה וההלכה הוא היה משיב לכולם.

הקפיד על שמירת מצוות בין אדם לחברו ובין אדם למקום.

במסגרת השירות הצבאי עבר אבנר הכשרה על מנת  לשמש כתותחן ואיש צוות טנק, ואת מרבית שירותו עשה ביחידות של חיל השריון והחינוך.

במסגרת ההכנות לצום יום הכיפורים תשל"ד, התנדבו אבנר וחברו לישיבה יעקב פישר לקיים את תפילות היום הקדוש כשליחי ציבור בחניון טנקים של חטיבה 188 בגולן.

ב-6 באוקטובר 1973, י' בתשרי תשל"ד, בעיצומו של יום הכיפורים, פתחו צבאות מצרים וסוריה במלחמה כנגד מדינת ישראל. טנקים סוריים שטפו את הגולן ובתוך כך את חניון הטנקים בו שהה אבנר.

אבנר וחברו, שלא היה להם כל תפקיד צבאי ואפילו לא נשק אישי, הצליחו להתפנות תחת אש לבונקר באיזור תל פארס. למחרת בלילה קיבלו כוחות חטיבה 188 באיזור תל פארס אישור נסיגה. התארגנה שיירה, שלימים קיבלה את השם "שיירת הרפאים", ובה 15 טנקים, נגמ"שים וכ-120 חיילים, ובתנועה לילית תוך כדי קרבות כנגד כוחות סוריים הגיעה לפנות בוקר לכנרת.

אבנר ויעקב, כשהם עייפים, רעבים והלומי קרב, המשיכו בדרכם הביתה.

בדרך העלה יעקב חשש שמא שכשיגיעו הביתה לא יהיה בהם העוז הנדרש כדי לחזור למלחמה.

בתגובה אמר אבנר שזו אינה אפשרות שהרי ידועים דברי הרמב"ם: "כשיכנס בקשרי המלחמה ישען על מקווה ישראל ומושיעו בעת צרה… וישים נפשו בכפו ולא ירא ולא יפחד"

יעקב חזר למחרת לרמת הגולן ונלחם כנהג טנק. 

אבנר הגיע  לביתו שבחדרה, ודקות ספורות לאחר מכן הגיעו לבית נציגי צה"ל על מנת לגייס אותו.

אבנר הספיק עוד להתקלח, , לקח כריך ועלה לאוטובוס. 

כך הגיע אבנר למחנה ג'וליס והצטרף לכח בפיקודו של נתי גולן. נתי הקים יש מאין גדוד שריון שהתבסס על חוזרי חו"ל, חיילי ישיבות הסדר, חיילים שלא שובצו ליחידות ומתנדבים רבים. הגדוד, שקיבל את השם "כח נתי", סיים את ההתארגנות במהירות וכבר ביום חמישי עלה לגולן והצטרף אל הכוחות הלוחמים.

ביום שישי הוביל כח נתי את ההבקעה אל תוך שטחה של סוריה, כשאבנר משמש כתותחן / טען קשר? בפלוגה א'. סמוך לכפר נסג' נתקל הכח במארב סורי והטנק של אבנר נפגע במטח האש הראשון. אבנר חולץ מהטנק בידי חבריו לצוות, ובמהלך החילוץ נפגע שנית ומת מפצעיו.

אבנר, שהיה בן 21 בנופלו, הובא לקבורות בבית העלמין בבאר שבע  כשהוא מניח הורים, אח וארבע אחיות.

יהי זכרו ברוך.