רב טוראי ארמונד סויסה ז"ל
ארמונד סוויסה, בנם של זוהרא וניסים, נולד ביום ז' בתשרי 1949 בקזבלנקה שבמרוקו.
הוא החל את לימודיו בעיר הולדתו, ובהיותו בשנה האחרונה בבית הספר היסודי, עלתה המשפחה לארץ. את המשך לימודיו עשה בפנימיית כפר חב"ד ושם גם סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-מקצועי וזכה בתעודת בגרות. סויסה – כפי שכינוהו בחיבה ידידיו הרבים בכפר, היה תלמיד טוב הרבה מעל הממוצע. הוא ניחן בקסם אישי רב, שבזכותו התחבב על מוריו ועל מדריכיו. הוא היה חברותי, מלא עליצות ושמחת חיים ובעל חוש ההומור נפלא.
ארמונד היה בן מסור ואוהב, שידע להוכיח את אהבתו במעשים. כבר בהיותו בן עשר ידע לנצל כל שעת פנאי כדי לעבוד ולהשתכר. הוא היה גאה בעצמאותו הכלכלית וביכולתו לדאוג לצרכיו בעצמו ואפילו לסייע למשפחתו הגדולה. הוא הרבה בכתיבת מכתבים לבני המשפחה, וגם את חופשותיו נהג לבלות עם בני המשפחה. לפלא הוא כיצד הספיק ארמונד, ללמוד, לעסוק בתחביביו, לעבוד לפרנסתו, להיות חבר פעיל בבני עקיבא, לעסוק בספורט ואפילו לקרוא ספרות יפה ושירה.
ארמונד גויס לצה"ל בשנת 1969 והתנדב לגדוד 50 של הנח"ל המוצנח. מהלף הטירונות עבר קורס צניחה, ואת המשך השירות עשה בקיבוץ זיקים, במסגרת גרעין הנח"ל "חלמיש". לקראת סזיום השירות עבר הסבה לשריון, והתמחה במקצועות השריון השונים.
ארמונד כמו נולד למען השירות בצבא. הוא הקדיש את כל מרצו ואונו למטרה אחת: להיות חייל קרבי מעולה. כל מקצוע שלמד וכל תפקיד שהוטל עליו מילא בדבקות ובאחריות. גם בצה"ל היה אהוב על מפקדיו ועל חבריו לנשק.
זמן-מה לאחר שחרורו מצה"ל נשא לאישה את יפה חברתו, ואת ביתם הם בנו בנהריה. ארמונד עבד כמסגר במפעל "ללהבי ישקר", והאופק נראה בהיר ומבטיח.
מלחמת יום הכיפורים פרצה ב-6 באוקטובר 1973. ארמונד, שלא היה משובץ ליחידת מילואים, הגיע למחנה ג'וליס, שם התארגן כח שריון שקיבל את השם "כח נתי". ארמונד קיבל את תפקיד הטען-קשר בפלוגה א', ויחד עם הכח עלה לרמת הגולן. ב-12 באוקטובר הוביל כח נתי את ההבקעה אל עומק שטחה של סוריה. במהלך התנועה נדרש ארמונד לרדת מהטנק על מנת לפנות מקום לסמג"ד, ומאז נעלמו עקבותיו. הוא הוכרז כנעדר, ורק כעבור זמן נתגלתה גופתו והוא הוכרז כחלל.
ארמונד סוויסה הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בנהריה.
השאיר אחריו אישה בת שנולדה רק לאחר מותו, הורים, ארבע אחיות ושלושה אחים.
לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.
ארמונד סוויסה – יהי זכרו ברוך.