סמל ראשון יונתן ראובני ז"ל

יונתן ראובני בנם של זיוה ומאיר, נולד ביום כ"ט בשבט 1951 בקיבוץ עברון.

הוא למד בבית-הספר היסודי והתיכון "אשרת", והיה תלמיד מוכשר, נמרץ וצמא-דעת, שלמד בעיקר מתוך לימוד עצמי. הוא אהב את כל הקשור בטבע, נהג להתבונן בחיי הצפורים והתעניין בבעלי-חיים, ובגידול פרחים. מנעוריו היה חבר בתנועת "השומר הצעיר", וכן היה חובב ספורט והרבה לשחות בים, לטייל ולסייר במרחבי הארץ. ברבות הימים החל להתעניין במוסיקה ובעיקר במוסיקה קלאסית ואף למד לנגן בקלרנית. תמיד הרבה לקרוא ספרים ושקד להגדיל את אוסף-הספרים שלו. יונתן היה עליז, שובב, איש שיחה ער ומעניין, שריכז סביבו שומעים וידידים רבים. מטבעו היה חברותי, אהוד על מכריו ואהוב על נערות שעמן ידע ליצור קשר הדוק ולשמור עליו. להוריו היה בן נאמן ומסור ואהב להיות בבית בחברת הוריו, שהקדיש להם שעות רבות.

יונתן גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1969 והתנדב לחיל-השריון. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס למקצועות-הטנק נשלח לקורס מפקדי-טנקים. כשסיים את הקורס, קיבל דרגת סמל והוצב ביחידת שריון ברמת הגולן כמפקד טנק. הוא היה חייל טוב ומפקד מוכשר ואהוב על כל פקודיו. מפקדיו אמרו עליו, כי "מילא את כל המשימות שהוטלו עליו באומץ, בכישרון ובהקרבה". אמנם לא אהב את חיי-הצבא ואת הצבאיות בכלל, אבל היה ממושמע ואחראי במילוי תפקידיו. כלפי פקודיו נהג יחס אנושי, לא התנשא עליהם מתוקף הדרגה אלא ניסה תמיד להסביר ולשכנע. לפיכך זכה להערכתם ולחיבתם של חיילי היחידה ומפקדיה.

כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, התייצב יונתן במחנה ג'וליס שם נעשה שיבוץ לוחמים שלא היו משובצים ליחידות. הוא צורף לגדוד שריון שקיבל את הכינוי "כוח נתי", וקיבל תפקיד של מפקד מחלקת טנקים בפלוגה א'. הכח עלה לגולן וביום והוביל את ההבקעה אל עומק שטחה של סוריה. בי"ז בתשרי 1973  פונה צוותו לעורף לאחר שהטנק שלו נפגע במהלך הקרבות הקשים. לצוות העייף ניתנה מנוחה קצרה, אך כשהגיעה בקשה לשני מתנדבים, שיחזרו אל החזית כדי לאייש טנקים – התנדב יונתן לחזור לשדה הקרב. בדרכו בחזרה בנגמ"ש אל החזית נפצע בהפגזה ומת מפצעיו.

הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בעברון. השאיר אחריו הורים, אח ואחות.

לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

יונתן ראובני – יהי זכרו ברוך