Hello world!

ב6 באוקטובר יום שבת 1973 עבדתי כאח במחלקה האורטופדית. באותה עת הייתי בחופשה לקראת שנת הלימודים השלישית ברפואה באוניברסיטה העברית. בשעות הערב  קיבלתי קריאה לעזוב את העבודה ולהתייצב בשטח כינוס ברח' הפסגה בבית וגן בירושלים. מיד חזרתי לביתי, ארגנתי תרמיל עם בגדים וכלי רחצה  והגעתי   לבית וגן שם המתינו לנו אוטובוסים. בשעת חצות של מוצאי יום כפור הגעתי למחנה יפתח שליד ראש פינה שם היה הימ"ח של החטיבה 679 בה  שרתתי כמ"מ במילואים. קיבלתי טנק ללא כיסא נהג. בחרתי צוות בעזרתו השלמנו את החסר בטנק לרבות חימוש וזיווד. משסיימנו, נאמר לי לעלות  כטנק בודד על זחלים   דרך גשר בנות יעקב לאזור עליקה. הכוונה היתה לפגוש  שם כח נוסף  ולהצטרף אליו  בסגנון:  "סע תיתקל תילחם". במהלך חמשת הימים הבאים נלחמתי במסגרת החטיבה שלי 679 תחת פיקודו של אורי אור. הדפנו את הכוחות הסוריים מעל גדרות נפח, השתתפנו בקרב ה"ש" ב "ש" במישור סינדיאנה צפונית לחושניה. הגנו על קיבוץ עין זיוון ופינינו את מוצב 109 מהסורים. כמו כן חילצנו את חללי ופצועי סיירת 7 שנקלעה למארב סורי בבוקעתה. ביום חמישי ה11 לחודש השתתפתי בפריצה של החטיבה   דרך ציר אמריקה לכיוון חאן ארנבה ותל שער.

ביום שישי ה12 לחודש בהיותנו במובלעת הסורית נודע לנו כי הגיע כח רענן מבית ספר לשריון. הוא סופח לחטיבה 679 ומיד שימש לה חוד החנית בהתקפה על כח סורי במובלעת באזור הכפר א נסאג'. נראה כי הכח נקלע למארב סורי ולכן קיבלנו הוראה לנוע ולסייע לו. אחרי שסיימנו את המשימה נעתי כטנק בודד חזרה לנקודת כינוס כשלפתע אני מגלה חייל ישראלי העומד לבד בשטח. אספתי אותו לטנק שלי והוא סיפר לי כי שמו משה הוא קצין טנקים וכי זמן מה לפני כן מפקד הכח שלו נתי נפצע קשה בהיותו איתו בנגמ"ש. הוא עצמו ניצל מהפגיעה וחילץ את נתי בטנק שהיה בסביבה. לעומת זאת הוא נותר לבד בשטח ממתין לחילוץ. אם כן באותה עת לא ידעתי פרטים נוספים לא אודותיו ולא על נתי והכח שלו..

אחרי שנפגשנו עם טנק מהיחידה שלו הוא נפרד ממני ואני חזרתי ליחידתי שקיבלה הנחיה לנוע למרכז לוגיסטי לתדלוק וחימוש בצומת יאיר ציקן ליד הכפר נסג'. זמן קצר לאחר שהגענו נתקבלה התראה כי האזור עומד להיות מופגז במסגרת ריכוך ארטילרי שלפני התקפת נגד של הכח הסורי. לפיכך היה עלינו לפנות את השטח באופן מיידי. הפקודה גרמה למהומה ובלגן וכל כלי נע לכיוון אחר ובלבד שיצא מאזור הסכנה. בנקודה זו נפרדתי מהכוח המקורי שלי חטיבה 679  ולמעשה הצטרפתי ליחידה של  "כח נתי". במהלך חניון הלילה קיבלתי שילוט טקטי גלבי 1 כמ"מ בפלוגה ג'.אם כן ממועד זה ה12 לאוקטובר בלילה ועד ל23 לחודש שרתתי ביחידה זו- פרק זמן ארוך יותר מזה שנלחמתי עם יחידתי המקורית חטיבה 679.

ב23 לחודש אוקטובר (מועד סמוך להכרזת הפסקת האש עם הסורים" ) – המ"פ דב קוזיקרו קרא לי ולמ"מ נוסף בשם אבי שנצר ודן איתנו למי זכות קדימה לצאת לחופשה בת 24 שעות. אבי טען שהוא הגיע מחו"ל ונשלח ישירות למלחמה בלא שהספיק לראות את הוריו. אני טענתי כי התחלתי את המלחמה לפניו ובמיוחד רציתי לדעת מה קורה עם שני אחי הלוחמים בסיני. בעקבות זאת הציע שנצר לשלוח אותי ראשון. קיבלתי הנחיות מעמרי נגב – שהסביר לי את נוהל היציאה והחזרה מחופשה ואף סיפק לי זלדה שהוציאה  אותי מהמובלעת אל צומת אל רום..

לבית הורי בירושלים  הגעתי בטרמפים לקראת ערב ואז גיליתי לדאבוני כי אחי אלי שהיה לוחם סדיר בסיירת שקד נהרג בסיני. לפיכך  לא חזרתי יותר  לכח נתי שנשאר שם לתקופה ממושכת של החזקת הקו שלאחר המלחמה.

יום למחרת הגעתי לביתי ישבתי וכתבתי יומן מלחמה על סמך זכרוני בו תיארתי מה קרה דבר יום ביומו. מילאתי כ19 דפי פוליו לבנים בכתב יד קטן וצפוף יחסית. מדי יום כיפור נהגתי לקרוא את היומן כדי להיזכר במלחמה ההיא.

במשך 47 שנים נותר היומן על דפי הפוליו הלבנים שהלכו הצהיבו ובלו עם הזמן. היתה סכנה ממשית שהחומר יקרע ויבלה ואיתו גם זיכרון המלחמה שלי. אולם בעקבות מגפת הקורונה מצאתי פנאי והחלטתי להדפיס את היומן.  לאחר שסיימתי להדפיסו חשבתי להפיצו בקרב שני בני ואולי גם בקרב חברי ילדות קרובים. אך לפני כן ביקשתי לבדוק את דיוק הנתונים שסיכמתי ביומן שכן יש לזכור כי הוא נכתב במהלך יום אחד לאחר ששוחררתי מהמלחמה ב  24.10.73  .היומן לא נכתב במהלך ימי הקרבות ועל כן היה לי חשש שמא לא זכרתי במדויק פרטים, ימים ושמות. לכן קראתי את היומן שוב ושוב והיכן שהסיכום היה דל בפרטים פניתי למקורות באינטרנט, ולאתרי מורשת וזיכרון כדי למצוא תיאורים מדויקים של אירוע או מהלך כזה או אחר. כך למשל בדקתי את סיפור החילוץ של סיירת 7 וגיליתי תיאור מפורט יותר של חייל הסיירת ממנו למדתי פרטים מדויקים אודות המבצע של הטנק שלי וטנק מלווה.

כאמור, ביום שישי ה12 לאוקטובר 1973 בעקבות הפגזה של מרכז לוגיסטי – בצומת יאיר ציקן – נותקתי מיחידתי המקורית – חטיבה 679 והצטרפתי ל"כוח נת ."במשך שנים רבות  לא ידעתי מיהו בדיוק נתי שעל שמו נקרא הכוח הלוחם. לתומי חשבתי שזהו כח על שמו של השריונר המפורסם נתקה ניר ולכן ביומני הוספתי בסוגריים ליד השם נתי (נתקה ניר). לאחר ההדפסה של היומן ובעקבות רצוני לאשש את הפרטים שנכתבו ביומן ניסיתי לברר מה קרה לנתקה ניר שכן ידעתי כי נתי מ"כח נתי" נפצע קשה מהסיפור של הקצין  משה אותו חילצתי לטנק שלי. להפתעתי גיליתי כי נתקה ניר לא נלחם כלל ברמת הגולן במלחמת יום כיפורים!! מכאן הסקתי כי מדובר בנתי אחר ועל כן פניתי לגוגל והקלדתי: "כח נתי" במלחמת יום כיפור. בעקבות זאת הגעתי לאוצר שלא יסולא בפז של מסמך מרתק המספר ומתעד את מורשתו וגבורתו של כח נתי בעריכתם  של  בן חורין, דוד גבעתי,  משה לוי ועוד רבים וטובים. ההפתעה היתה גדולה ומכופלת משגיליתי כי דוד גבעתי מכר לי את  דירתו בקרית מנחם בירושלים בשנת 1981( ואז כמובן לא ידעתי דבר וחצי דבר על הקשר במלחמת יום כיפורים). היות ובמסמך נמצאו גם מספרי הטלפון של חיילי הכח- מיד יצרתי איתו קשר ובעקבותיו נסגרו לי מעגלים ונפתרו לי שאלות איתן חייתי במשך 47 שנים.

1. למדתי שכח נתי היה כח לוחמים שהורכב מאנשים שחזרו מחו"ל, מתנדבים ובני ישיבה שהתכנסו בבית ספר לשריון בג'וליס סביב נתנאל גולן הוא "נתי" בעל עיטור הגבורה ממלחמת ששת הימים. לאחר שצוידו בטנקים שוט קל- הקימו גדוד שעלה לגולן ב11 לאוקטובר וסופח במובלעת הסורית – לחטיבה 679. למעשה כח נתי היווה את החוד במלחמה במובלעת ובכיבוש חלק מהתילים לרבות תל אל ענטר. אם כן כיום אני יודע כי מה12 לאוקטובר ועד ל 24 באותו חודש נלחמתי במסגרת כח נתי
2. תוך שאני מדבר עם דוד גבעתי ציינתי כי זכור לי שחילצתי קצין בשם משה מכח נתי. שאלתי אותו אם ידוע לו משהו עליו. להפתעתי, מיד הוא פתח שיחת ועידה אליה צירף את הקצין שחילצתי – משה לוי. היתה זו שיחה מרגשת ביותר ו היום פגשתיו פנים אל פנים לראשונה  אחרי 48 שנים וכך נסגר מעגל נוסף
3. במהלך הפיזור באזור הלוגיסטי שהופגז-צומת יאיר ציקן – נפגשתי עם גלעד דיאמנט מט"ק שהכרתי עוד בסדיר משרות משותף. בעקבות ההתקשרות עם דוד גבעתי הוא צרף אותי לקבוצת הוואטסאפ של כח נתי וגם דאג להפיץ את יומני שם. בעקבות זאת קיבלתי טלפון מרגש מגלעד דיאמנט והיה זה חידוש של קשר אחרי כ 48 שנים מאז הפגישה במלחמה
4. שנים רבות לא היה ברור לי האם החליטו להוציאני לחופשה ראשון כי המג"ד והמ"פ ידעו שאיבדתי אח בסיני ולכן קיבלו הנחיה להוציאני מהחזית. לתומי חשבתי כי כדי שלא אחשוד בכך "ביימו מעמד של  כעין התלבטות מי ראוי לצאת לחופשה ראשון אני או המ"מ האחר אבי שנצר. בעקבות ההתקשרות לקבוצת הוואטסאפ של כח נתי, שוחחתי עם אבי  שסיפר לי כי ככל הזכור לו הקצינים הבכירים לא ידעו כלל על נפילתו של אחי אלי. אם כן גם כאן נסגר מעגל בן 48 שנים באשר לידיעה או אי ידיעת המפקדים אודות היותי אח שכול .
5. לבסוף ברצוני לציין כי במסגרת רשת הוואטסאפ- נחשפתי ליומנו האישי של אבי לנדאו – תותחן המ"פ שכתב את זכרונותיו על גלויות במהלך המלחמה מדי יום ביומו. מטבע הדברים הוא דייק ממני בתאריכים של האירועים ולכן נעזרתי בו לתקן שני מועדי אירועים אותם תיעדתי בטעות של יום.

יוצא אפוא כי בעקבות פגישה מקרית עם המסמך באינטרנט אודות "כוח נתי" סגרתי פערים ופתרתי שאלות שנותרו פתוחות מאז המלחמה וכערך מוסף זכיתי למצוא חברים חדשים לאחר 48 שנים.

בטרם אסיים עלי לציין כי הגיבורים האמיתיים של כח נתי- לדאבוני- אינם איתנו. 22 חללי הכח שחרפו נפשם במערכה במובלעת נהרגו והותירו לנו צוואה לחנך בדרכם ולאורם את הדורות הבאים. תהיה נשמתם צרורה בצרור החיים.